זה השבוע הבריטי עכשיו ב-ITG. למה? למה לא! אבל גם כדי לחגוג את ההשקה בבריטניה של Glossier. ראה זאת כברכת פנים חמה ועריכה לכל החברים החדשים שלנו בבלייטי. החל בויקטוריה בקהאם, נשתף סיפורים מהבריטים האהובים עלינו - בתוספת כמה תגליות שגילינו בעצמנו. הישאר מעודכן... Cheerio!
״הייתי ילד מוזר. קצת מתבודד, תמיד לא לחיות בראש שלי. הייתי מסתפרת בעצמי ומתאפרת הרבה. אמרתי לאמא שלי שזה בגלל שלא אכפת לי להיות יפה - רק רציתי שיבחינו בי. למזלי, גדלתי בתקופה שבה היו הרבה תנועות, אתם יודעים, הרומנטיקנים החדשים, פאנקיסטים, כל זה. מצצתי את זה כמו ספוג. אחותי הייתה מאוד זוהרת ומאוד יפה, והיא הייתה מספרה. היא הייתה טובה מאוד. חשבתי, 'לא, אני אהיה שונה'. מעולם לא חשבתי שאהיה מספרה. אני בא מרקע של מעמד הפועלים ואני זוכר שאמרתי לאבא שלי שאני רוצה ללמוד באוניברסיטה. והוא אמר, 'לא, את צריכה לצאת לעבודה'. בבית הספר אני זוכרת שדיברתי על הקריירה, והיועץ אמר שהוא יכול לעזור לי לעבור את הרמות שלי אם אהיה ילדה טובה. וזה פשוט הרגיז אותי - קצת מזג אירי. פשוט הלכתי, 'לך תזדיין, בית ספר לעזאזל!' הרמתי את השולחן ויצאתי החוצה. אז אני הולך הביתה וחושב, 'לעזאזל, אני צריך עבודה'. עברתי על פני הסלון הזה והייתה מודעה בחלון, אז נכנסתי ואמרתי, 'תראה, אני רוצה להיות מספרה' היה לי את הביצים - הייתי מאוד מקדימה. נתנו לי עבודה. התחלתי לעצב שיער, ושנאתי את זה. תיעב את זה לחלוטין. רציתי לראות את העולם ורציתי להרוויח כסף.
עכשיו, אלה שנות ה-70 - אף אחד לא שמע על סלון גזירה וייבוש בפרברי בריסטול. אף אחד בסלון שלי לא יכול היה להסתפר - היינו רק סטייליסטים. יום אחד הלכתי לבוס שלי ואמרתי 'אתה יודע שאני יכול לגזור שיער, ואני יכול לייבש'. הוא אמר, 'אה, באמת?' 'בסדר, בוא נכניס כמה דוגמניות ואתה יכול להראות לנו מה אתה יודע, ואולי אתה יכול ללמד את השאר.' אני בן 15 באותו זמן. הם משיגים לי דוגמנית, ואני חושב, 'כמה קשה זה יכול להיות?' אז עשיתי את הביצוע הזה של גזירת שיער, הכנתי שיר גדול וריקדתי על זה. הצלחתי להבין את זה. ופשוט הרמתי את המייבש כדי לייבש אותו. וכשהורדתי את השמלה, ראיתי את מגשר הצוואר שלה מתנופף ברוח. לא רק שגזרתי לה את השיער... גם גזרתי את הג'ומפר שלה. פשוט תפסתי את המעיל שלה ולבשתי אותו ואמרתי, 'לא יהיה תשלום היום, תודה!'
בערך בגיל 16 אז, עסקתי בשיער, ויום אחד אני כאילו, השיער משעמם. בכל מקום שהסתכלת בעיתונים היו המודעות הקטנטנות האלה שאמרו, 'דרוש מתכנת מחשבים'. חשבתי, זה העתיד - המחשבים הם העתיד, אז אני אכנס למחשבים. אני הולך לעבודה הזו כמתכנת ב-British Gas Cooperation. אני שם מעתיק מספרים ובהפסקת הקפה שלי בערך הבנתי שאני לא הולך לקבל תשלום במשך ארבעה שבועות. שם ביום הראשון שלי, רשמתי את ההודעה שלי. לאחר מכן הלכתי לעבוד עבור רולס רויס, שהיה שיתוף הפעולה הבריטי למטוסים, כפקיד קבלה. שם פגשתי מתופף בלהקה שהפך להיות החבר שהפך לבעל. הוא בערך אמר, 'אוי, אתה צריך לחזור לשיער, אני מכיר מישהו עם סלון'. הלכתי לראות אותם, קיבלתי עבודה, ואז התחלתי לעשות סמינרים, ללמד...התחלתי להרוויח כסף ממש טוב.
בסדר, אז זה היה ערב שישי ולטרי לא הייתה הופעה. יצאנו לקחת אוכל, ואנחנו מסתובבים בבריסטול. שנינו היינו די פאנקיסטים - היה לו שיער כחול כהה, ממש קצר, קוצני. אני לא יודע איזה צבע היה השיער שלי באותו זמן, אולי הוא היה צהוב. בערך נראינו כמו סיד וננסי מסתובבים. טרי אומר, 'משעמם לי', ואני הולך, 'גם לי משעמם'. והוא אומר, 'אני חושב שאנחנו צריכים ללכת לאנשהו.' יורק - לונדון, אפילו. הוא אמר, 'בוא ניסע לאוסטרליה'. ואני אומר, 'כן...מה?' שלושה חודשים לאחר מכן מצאנו את עצמנו בפרת'. ארבעה עשר חודשים אחרי זֶה היה לי סלון משלי, עשיתי את זה לא מעט שנים, ואז התחלתי לעבוד כמספרה. היו לי חיים טובים כמספרה - כל האנשים ה'מגניבים' עבדו בשבילי. אם היית רוצה לעבוד אצלי, לא היית יכול להיות רגיל. היית צריך להיות יוצא דופן, והיית צריך להיראות מוזר. כאילו הלכת למועדונים. זה היה הקריטריונים. [צוחק]
אבל שוב די השתעממתי עם השיער - אני אדם די אימפולסיבי - והרבה חברים שלי שהגיעו לסלון היו צלמים, אז אמרתי, 'אני רוצה לעשות איפור' דָבָר. מכרתי את הסלון שלי, התגרשתי מהבעל והחלטתי לחזור ללונדון. אני זוכרת שאכן נפרדתי מהשיער באוסטרליה כי ערכתי את המסיבה הזו, והיתה שם עוזרת של הסטייליסט הזה. אני זוכר שאמרתי לה, 'אני נוסע ללונדון, ולעולם לא אעשה שיער יותר. אני הולכת להיות מאפרת.' והיא אמרה, 'גם אני עוזבת - אני נוסעת ללוס אנג'לס, ואני הולכת להיות שחקנית'. חמש עשרה שנים חולפות וסוכן מתקשר אליי. הוא אומר, 'התבקשתם לעשות את החרטום הזה, אתה וסם מקנייט. זה עם שחקנית בקובנט גארדן, אני לא יודע אם אתה רוצה לעשות את זה. זאת נעמי ווטס.' ואני אומרת, 'נעמי - כן אני אעשה את זה!' זה היה כל כך מצחיק כי היא הגשימה את החלום שלה, ואני הגשמתי את שלי. היא אישה מקסימה.
אני מניח שאפשר לומר שבקריירה שלי כמאפרת, אני ילד של שנות ה-90. זה היה 1994 כשחזרתי לאנגליה. זה היה אז נוף אחר. צמרת העץ ליופי היו, בארץ זו, סם מקנייט ומרי גרינוול. אף אחד לא דיבר הרבה על אף אחד אחר. אבל זה היה תמיד, עבורי, על לאהוב את העבודה שלי, לעבוד עם אנשים נהדרים, לצאת ולבלות. נהגתי ללכת לבר הזה בסוהו שנקרא Fred's. דיק פייג' יהיה שם. הוא היה מפורסם - הוא לא היה מדבר עם מישהו כמוני. המזמין שלי באותה תקופה היה חבר טוב של קייט מוס וג'ס הלט, אז היינו הולכים למועדונים יחד והולכים לברים ולדברים. התחלתי למצוא כמה עבודות. אחד הראשונים שלי היה עבור ערב סטנדרט , שהם מחלקים כעת בחינם. יש ימים שהייתי מוצאת את עצמי בעבודה וליסה באטלר הייתה עושה את האיפור ואני את השיער. ובפעמים אחרות, יוג'ין [סולימן] היה עושה שיער ואני הייתי מתאפר. וקייטי אינגלנד עשתה את הסטיילינג. התחלנו לבלות ולעבוד ביחד, מאגר האנשים הזה. אני זוכרת שקייטי אמרה, 'מישהו ביקש ממני לעשות הופעה, האם תעשה את זה איתי? קוראים לו לי [מקווין].' זה היה אחד מהדברים האלה - לא ממש ידעתי מי הוא. אני פשוט חושב שהייתי במקום הנכון בזמן הנכון. ההופעה הראשונה שלי במקווין הייתה אביב/קיץ 1995 'הציפורים' ואני זוכרת שקייטי שאלה את הנעליים שלי - היו לי נעלי פטנט כאלה שהיא רצתה שאחד מהבנים ילבש. ואני זוכר שהלכתי להתאמה עם יוג'ין - הלכנו ליחידה הקטנטנה הזו, והיה לי אלכסנדר מקווין עם החבר שלו דאז. הם תפרו את הבגדים בעצמם. זה היה רגע כל כך קסום של צמיחה עם כל האנשים האלה.
באותו זמן הייתי לגמרי מאופרת - בלי שיער. אהבתי איפור כי זה היה שונה. יש לי סף נמוך לשעמום. אני פשוט לא אוהב שגרה. עם איפור, כל פנים שאתה עושה הוא שונה. אני חושב שהשיער יותר צפוי. נהניתי לצייר וליצור דברים, וזה היה מושלם כי שנות ה-90 היו תקופת גראנג' מסוג זה. כבר היו לנו את דוגמניות העל הזוהרות של שנות ה-80 - זה היה סוג של גראנג' וקצת יותר טבעי. אז היו לך קליפים שבהם לאנשים היה משהו קצת מצחיק, ואז היה לך המום ומבולבל ואלכסנדר מקווין, שתמיד היה ניסיוני יותר. העבודה שלי תמיד הייתה קצת אפלה, קצת רומנטית, ואני חושב שזה מה שמשך אותי לדמויות כמו מקווין. עבורי, זה קשור לספר סיפור נהדר, ולצייר תמונה נהדרת. כלומר, אני עושה איפור זוהר. אני יכול לעשות את זה. אבל אני אוהב את הוויזואלי. מבקשים ממני לעשות הרבה סיפורי יופי, ואני כל כך משתעמם. אני לא רוצה לעשות את המקובל זהו אייליינר כַּתָבָה. כשאני חושב על סיפור יופי, אני אוהב לחשוב שאוכל לתלות אותו על הקיר שלי.
העניין הוא שעבדתי עם הרבה מפורסמים - בדיוק עשיתי את האיפור של קייט [מוס] לקראת השקת קלווין קליין שלה. היא נראתה יפה, הייתה לה את הצללית הזו של פאט מקגראת בתיק שלה, אז השתמשנו בזה על העיניים שלה. אבל הקריירה שלי לא מוגדרת לפי מי אני מתערבב. זה רק אחד מאותם דברים שקורים. אני עובד עם ניק נייט הרבה, והוא אמר שהוא עושה צילומי עטיפת אלבום עם ליידי גאגא. עשיתי את האיפור. גאגא הייתה בדיוק הבחורה הנהדרת והמגניבה הזו שהגיעה. היא הייתה כל כך צעירה, אבל כל כך ביחד. כשפגשתי אותה, היא ענדה ארבעה סטים של ריסים וגבה חזקה מאוד. הרבה איפור. בין הופעות עשינו אותה לאיזו תוכנית בטלוויזיה, ועשינו את עטיפת האלבום שלה ופשוט חשבתי 'טוב, אנחנו נפטר מהגבות שלה בתור התחלה. ניפטר מהריסים, ובואו נעשה קו חזק, נעשה את זה די פאנקי״. והיא אמרה, 'כן, זה מה שאני רוצה.' ואמרתי, 'בואו נשנה את צורת הפנים שלך.' תמיד אהבתי פוטוריזם - אני אוהב קצת אנדרואיד. אז זה היה הכיסוי ל נולד ככה . הייתה לנו מערכת יחסים נהדרת - עבדנו יחד די הרבה זמן.
עם אנשים כמו סם [מקנייט] ומריו [טסטינו], היו לי איתם שיתופי פעולה נהדרים. כי, אני חושב, כולנו שחקני צוות - כולנו עובדים יחד כדי להפיק את המיטב מכל מה שאנחנו עושים. זו הסיבה שאתה משתף פעולה, כי אתה רוצה לראות תוצאה נהדרת. אני מחפש אנשים בהתלהבות, במהירות - הם חייבים לנוע מהר. אני די בלתי צפוי. [צוחק]
כן, אני חושב שתמיד הייתי עסקי. תמיד רציתי חיים טובים. אבל אף פעם לא חשבתי על הכסף, אף פעם לא. אתה צריך רק לחשוב על מה שאתה עושה. דברים פשוט קרו. אנשים תמיד רוצים את הטעם החדש, ואני חושב אז, אני הייתי הטעם החדש. עכשיו אני כאילו, הישן - גם זה בסדר. אני גם חושב שעכשיו אנחנו נדחפים למעין מערכת של נורמליות מוחלטת, שבה כולם נראים אותו הדבר. אנחנו סוג של מתנבאים בוטים. העתיד הוא זהות, ותמיד הייתי קצת מורד, אז אני לא עושה את זה. יש ילדים בני 14 שיודעים יותר על איפור ממני כי הם עשו את כל הסרטונים ביוטיוב, אבל אתה יודע, בשבילי, אני רוצה להיות מוכר כאמן. אני יכול לקבל תשלום כדי לעשות איפור וזה בסדר, אבל אני אוהב ליצור דברים שאתה זוכר. אם הייתי עושה רק עור סמוק ורענן, הייתי ישן... אם רק הייתי עושה גלמזונים מדהימים, הייתי ישן. אם הייתי עושה את אותו הדבר כל יום, הייתי משתעמם בלי חרא - אני חייב לקבל את התערובת. זה מה שאני אוהב בלהיות מאפרת עצמאית. יכולתי להיות במעלה הר על קרחון, להוביל אותי למקום על ידי 12 כלבים שמושכים אותי במזחלת - זה קרה למעשה עבור ניחוח D&G עם מריו [טסטינו] - ברגע הבא אוכל להיות בהופעה של ויויאן ווסטווד, לזרוק צבע לכל מקום. אני רק רוצה לעשות כל מה שאחרי.'
- כפי שנאמר ל-ITG
ואל גרלנד צולם על ידי טום ניוטון בלונדון ב-23 ביוני 2017.